עלוקות
העלוקה (Hirudinea ) היא סוג של תולעת טבעתית הנפוצה בכל רחבי העולם. העלוקות חיות בעיקר במים, רובן במים מתוקים, ומיעוטן בים. רוב העלוקות הן טפילים, אם כי יש עלוקות הניזונות מבעלי חיים קטנים ומאצות החיות על גופם של הפונדקאים.
סימנים אופייניים
גופה של העלוקה פחוס, מוארך וצבוע בצבעים כהים וזוהרים.
לעלוקה שני "כפתורי הדבקה" בשני קצות גופה. במרכז הכפתור הקדמי מצוי הפה. כפתורי ההדבקה משמשים את העלוקה כדי לנוע: בכפתור האחורי נצמדת העלוקה למשטח, פושטת ומותחת את גופה לפנים ונצמדת בכפתור הקדמי, וכן הלאה.
תנועת העלוקה מצטיינת בגמישות ובזריזות רבה. יש לעלוקה יכולת להאריך את גופה ולכווצו עד לצורה כדורית, הודות לשרירי האורך והרוחב והשרירים ההיקפיים שלה.
השימוש בעלוקות ברפואה
מקרב כ-300 סוגי עלוקות, הידועה ביותר היא העלוקה הרפואית (Hirudo medicinalis ). היא נפוצה באירופה בנהרות ובמקווי מים, ובארץ בביצות ובמקווי מים בעלי זרימה איטית. אורכה של העלוקה הרפואית מגיע עד 15 ס"מ, וצבעה חום-ירקרק זית. על גבה פסים אדומים ועל בטנה נקודות שחורות. היא ניזונה מדם שהיא מוצצת מפונדקאי.
סגולותיה הרפואיות של העלוקה נודעו כבר לפני אלפי שנים, אז סברו בטעות שהעלוקה
מקיזה את דמו של החולה ומוצצת מגופו את הדם הנגוע. למעשה, פעולתה היא הפוכה, והיא קשורה בשני חומרים מעקבי קרישה - הירודין (Hirudin ) וקאלין (Calin ) - שהיא מפרישה לתוך גוף הפונדקאי בעת המציצה. לשני חומרים אלה בשילוב החומר אגלין (Eglin ) סגולות ריפוי חשובות. אגלין ידוע כמקל על דלקות ועל כאבים, לדוגמה בארתרוזה. העלוקה מחדירה לגוף הפונדקאי גם משכך כאבים טבעי.
העלוקות הרפואיות נמצאו יעילות בטיפול במחלות רבות ובמבחר תסמינים, ובהם תרומבוזה (פקקת הוורידים), קרישי דם ושטפי דם, יתר לחץ דם, דליות (ורידים בולטים), דלקות ורידים, הסתיידות כלי הדם, ראומטיזם, דלקות פרקים ושחיקת פרקים (כגון ארתרוזה), התכווצויות שרירים, נקע, כאבי גב, כאבי ראש וכאבי מחזור.
הפרשות העלוקה הרפואית משמשות לייצור משחות על בסיס הירודין לרפואת העור ולשיפור זרימת הדם. משחות אלה מופקות מהעלוקה בלי לפגוע בה.
איך זה עובד באמת?
כשאר סוגי העלוקות הטפילות, נצמדת העלוקה הרפואית לגוף הפונדקאי, חותכת את עורו בתוך שניות בצורת כוכב משולש (ראה איור) ומוצצת את דמו. בזמן המציצה מפרישות בלוטות הרוק של העלוקה לדם הפונדקאי הירודין (חומר מתסיס מונע הקרשה) כדי למנוע הקרשת הדם באיברי העיכול של העלוקה. מציצה אחת של העלוקה הרפואית יכולה להימשך לפעמים כמה ימים, וכמות הדם הנמצצת מגיעה עד כדי פי 5 ממשקל גופה.
כשהעלוקה שבעה היא נופלת מעצמה מגופו של הפונדקאי, והדם שמצצה נאגר בגופה במרוכז.
לשלב תצלומים
מדם זה יכולה העלוקה להיזון גם במשך שנה.
זן נכחד
העלוקות הרפואיות כמעט נכחדו, ואפשר למצוא אותן כיום בטבע רק במקומות ספורים. לכן, במרבית מדינות אירופה העלוקה הרפואית היא זן שמור, ואסור לאסוף אותה בטבע בלי היתר מהגורמים המוסמכים.
השימוש הרפואי בעלוקות כפוף במדינות רבות לכללים ברורים, החל בגידול העלוקות וכלה באופן השימוש בהן. העלוקה משמשת לטיפול רפואי פעם אחת בלבד בחייה, ולאחר מכן נוהגים להחזירן למגדלים שמקצתם מחזיקים גם מעין "בית אבות" לעלוקות.
חיי המין וההתרבות של העלוקה
העלוקה הרפואית מגיעה לבגרות מינית לאחר שלוש שנים והיא חיה עד 30 שנה. העלוקה היא יצור אנדרוגיני, אבל ההפריה היא הדדית. אחרי ההפריה מטילה העלוקה גוש ביצים לתוך פקעת של ריר, הנצמדת לצמחים או לאבנים במים.
כיתובי תמונות:
ד"ר מארק ליטבק. זן נדיר
ד"ר מארק ליטבק הוא אחד הרופאים היחידים בישראל המוסמך לטפל באמצעות עלוקות.
ד"ר מארק ליטבק: "הרפואה רחוקה מלמצוא דרך לחקות את התועלת הרפואית שמביאה העלוקה במקרים של קטיעת איברים"
ד"ר מארק ליטבק: "מתברר שהעלוקה מומחית בהעלמת ורידים, בלי סימנים ובלי כאבים"
ד"ר מארק ליטבק: "אחד היתרונות הגדולים בשימוש בעלוקות הוא הניסיון המחקרי של מאות שנים שהצטבר בתחום"
ד"ר מארק ליטבק: "אם משווים את הטיפול בעלוקות לטיפול בלייזר להעלמת דליות (ורידים), הרי אחד היתרונות של העלוקה הוא הניסיון המחקרי העשיר שהצטבר במאות השנים שהעלוקה הרפואית בשימוש"
בלי חומרים כימיים וסינתטיים. ד"ר מארק ליטבק בפעולה
כימיה טבעית עם עלוקות. ד"ר מארק ליטבק עם מטופל במרפאתו במרכז הרפואי "איכילוב"
מקרא לאיור:
עלוקה רפואית (Hirudo medicinalis ).
מימין – מבנה פנימי; משמאל – צדה הגחוני של העלוקה: 1. ראש; 2. כפתור הדבקה קדמי; 3. כפתור הדבקה אחורי; 4. פה; 5. כיס המעי; 6. פי הטבעת; 7. צינור דם גחוני; 8. איבר ההפרשה; 9. חגורת בגרות; 10. פתח מין נקבי; 11. פתח מין זכרי; 12. סעיף עצב; 13. איברי חושים |
